החלטה בתיק עמ"י 34020-07-12

נוכחים:

ב"כ העורר 1 עו"ד ותד אחמד

ב"כ העורר 2 עו"ד דרייגור יאיר

ההליך

מדובר בערר על החלטת בית משפט השלום (השופט ר. סולקין) מ"י 32536-07-12, ומ"י 32558-07-12  מיום 17.7.12, לפיה הוארך מעצרם של המבקשים עד ליום 22.7.12.

העובדות

ביום 16.7.12, נעצרו העוררים בחשד להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לאחר שבחיפוש שבוצע במתחם מגורי החשודים, בפזורה הבדואית, נמצא, סמוך לביתם, חומר חשוד כסם מסוכן מסוג קנאביס, בצורת חשיש, במשקל כ- 1.12 ק"ג. כמו כן, בחיפוש ברכב השייך למשפחה, ולטענת החשודים עמד במקום לצורך פירוק לחלפים, נמצא חומר חשוד כסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כ- 72 גרם. לחשוד 1 עבר פלילי. לחשוד 2 אין עבר פלילי. החשוד 1 אמנם קושר עצמו לרכב, אך מכחיש ידיעה בנוגע לסם. עוד נתפס אצל החשוד 2 פריט מסוג מחשב "אייסר" החשוד כגנוב.

ההליך בבית משפט השלום

בדיון מיום 17.7.12, קבע ביהמ"ש קמא (השופט ר. סולקין), כי די במידע המודיעיני בצירוף הפריטים שנתפסו בחיפוש, כדי לבסס חשד סביר לצורך השלב הדיוני בבקשת מעצר ראשונה, שכן על הרשות החוקרת לברר הקשר שבין הפריטים שנתפסו לבין החשודים, וכי פעולות החקירה המבוקשות, דורשות את המשך מעצרם של החשודים, והורה על המשך מעצרם של העוררים עד ליום 22.7.12.

הערר

בערר שהוגש לבית המשפט ביום 17.7.12, טענו ב"כ העוררים 1 ו-2, שטעה  בית משפט השלום בכך שאישר את הבקשה להארכת מעצר.

כן נטען, כי בדיון המעצר מיום 17.7.12, עלה שהתקבלה ידיעה מודיעינית בתחילת ודש יולי 2012, ורק כעבור שבועיים הוחלט לבצע חיפוש בסמוך לבית העוררים, כאשר לדברי ב"כ העוררים, החליטה המשיבה ליצור עמימות בכך שהסתירה ראיות מהותיות מעיני ביהמ"ש קמא, שיש בהן כדי להקהות את החשד נגד העוררים, כגון, איור המתחם וצילומים, לרבות תיעוד וידאו שבוצע לעורר 2, וזאת כדי לקבל ימי מעצר, מה גם, שבדיון זה עלה, שפרט לידיעות המודיעיניות אין ראיות נוספות בתיק. בכך לטענת ב"כ העוררים, שגא ביהמ"ש קמא בקובעו שדי בידיעה מודיעינית ובחומר החשוד כסם כדי להקים חשד סביר, ובעניין זה הפנו לב"ש 21292/07, בו נקבע שכאשר הבקשה להארכת המעצר מבוססת על מידע ממקור מודיעיני אחד בלבד, אין בה כדי לבסס את הבקשה להארכת המעצר.

עוד נטען, שבענייננו, קיים מקור אחד ואין הצלבה עם הסמים, שכן אלו נמצאו במרחק ממגורי העוררים, ואין תוספת ראייתית שתקשור את החומר החשוד כסם לעוררים.

כן נטען, כי שגה ביהמ"ש קמא שלא ערך אבחנה בין העוררים, שעה שמיוחסות להם חשדות נפרדות, חומרים החשודים כסם מסוג שונה, שנמצאו במקומות שונים, והעדר אבחנה ביניהם משמיט את עיקרון האינדיווידואליות.

עוד נטען, כי העורר 2 נעדר עבר פלילי וזהו מעצרו הראשון.

הדיון בפני בית משפט זה

בדיון בפני בית משפט זה, מיום 18.7.12  חזרו ב"כ העוררים על נימוקי הערר וטענה, כי טעה בית משפט קמא. ב"כ העורר 2 טען, כי לאור ההלכה הפסוקה, לא די במקור אחד, גם אם הוא מהימן ונדרשת תוספת ראייתית, כשלטענתו, אין בתפיסת הפריטים שנזכרו בידיעה המודיעינית כדי לענות על דרישה זו. לעורר 2 מיוחסת עבירה של החזקת חשיש בלבד והוא נעדר עבר פלילי, ובנסיבות אלו, יש לשחררו ממעצר.

ב"כ העורר 1, הוסיף כי יש מחלקת באשר למיקום תפיסת הסם, שכן לטענת העורר 1, מקום זה נמצא מעבר לגדר שמסביב לביתו. הארכת מעצר למשך 6 ימים ללא נימוק מיוחד, בנסיבות העניין אינה סבירה, שכן טרם נמסרה תשובת מעבדה באשר לחומר שנתפס, ויתכן כי אין מדובר בסם. אין ראייה הקושרת את העורר לסם, והוא מבקש לעיין בידיעה המודיעינית, בה נרשם שהסם נתפס במקום פלוני. לאור זאת, ביקש לשחררו או להפחית את ימי המעצר המבוקשים.

מנגד, טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הערר ולהשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.  לדבירו, המידע המודיעיני שימש כאסמכתא לחיפוש, אלא גם על חומר החשוד כסם במשקל כבוד שנתפס. כמו כן, ברכב שנמצא בחצר המשותפת לעוררים נתפס גם חומר החשוד כקוקאין במשקל של כ-70 גרם ברוטו, ולא נשללת האפשרות שלעורר 2 קשור לסם זה.

ביחס למקום בו נתפס הסם, הפנה לדו"חות הפעולה של השוטרים, של רפ"ק דוידוב מיום 16.7.12, בהם מתואר מקום תפיסת הסם, לדו"ח מאותו היום ולהעתק שנמסר לעורר 2 שהסמים נתפסו בחצר. בין פעולות החקירה, ישנן פעולות לא סודיות שבכוונתם לבדוק, כגון בדיקות ט.א. ודנ"א, וזו הסיבה שבדיקת הסם מתארכת.

לאור זאת, ביקש ב"כ המשיבה להאריך את מעצרם של העוררים על מנת להגיע לחקר האמת.

דיון

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, לרבות החלטתו של השופט רון סולקין, בבית משפט קמא, נראה לי שיש לדחות את הערר.

אכן בהחלטות שונות קבע בימ"ש, כי אין די בידיעה מודיעינית לבדה כדי לקשור חשודים לאירוע, עם זאת, בענייננו, בהתבסס על מידע מודיעיני זה, אכן נתפס חומר החשוד כסם מסוכן מסוג קנאביס, בצורת חשיש, במשקל כ- 1.12 ק"ג, וכן נתפס חומר חשוד כסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כ- 72 גרם, כן נתפס בידי העורר 2, מכשיר החשוד כגנוב.

כמו כן, בהודעתו מיום 16.7.12 שעה 16:11, טען שהרכב שנמצא בחצר שייך לאחיו (העורר 1) ושרק לו גישה לרכב, וכן הכחיש שגנב את המחשב שנתפס ברשותו, אך טען כי רכש אותו לפני כשנתיים בשוק של רוסים, והסתפק בתשובת המוכר שהמחשב אינו גנוב, אף שחשד בכך.